מקור בבא בתרא כ״ד
1 בִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים; דְּאִם אִיתָא דְּמֵעָלְמָא אָתֵי, כֵּיוָן דְּמִידַּדֵּי – לָא מָצֵי אָתֵי; דְּכׇל דְּמִידַּדֵּי וַהֲדַר חָזֵי לֵיהּ לְקִינֵּיהּ – מִידַּדֵּי, וְאִי לָא – לָא מִידַּדֵּי.
2 אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: דָּם שֶׁנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר – סְפֵיקוֹ טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא עֲלִיָּיה, דִּמְקָרְבָא!
3 אֲמַר לֵיהּ רָבָא: רוֹב וּמָצוּי קָא אָמְרַתְּ? רוֹב וּמָצוּי לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר.
4 דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: דָּם הַנִּמְצָא בַּפְּרוֹזְדוֹר, חַיָּיבִין עָלָיו עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְשׂוֹרְפִין עָלָיו אֶת הַתְּרוּמָה.
5 וְאָמַר רָבָא, שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי חִיָּיא – תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ רוֹב וְקָרוֹב הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב, וּשְׁמַע מִינַּהּ רוּבָּא דְּאוֹרָיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ אִיתָא לִדְרַבִּי זֵירָא –
6 דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף עַל פִּי שֶׁדַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת.
7 דְּהָא אִשָּׁה – דְּכִי דַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת דָּמְיָא, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא.
8 וְהָא רָבָא הוּא דְּקָאָמַר: רוֹב וּמָצוּי לֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא.
9 אִיתְּמַר: חָבִית שֶׁצָּפָה בַּנָּהָר, אָמַר רַב: נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל – מוּתָּר, כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ נׇכְרִים – אֲסִירָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ נִמְצֵאת כְּנֶגֶד עִיר שֶׁרוּבָּהּ יִשְׂרָאֵל – אֲסִירָא; אֵימוֹר מֵהַאי דְּקִרָא אֲתַאי.
10 לֵימָא בִּדְרַבִּי חֲנִינָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא?
11 לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: אִם אִיתָא דְּמֵהַאי דְּקִרָא אֲתַאי, עִקּוּלֵי וּפָשׁוֹרֵי הֲוָה מַטְבְּעִי לַהּ. וּמָר סָבַר: חֲרִיפָא דְּנַהֲרָא נְקַט וַאֲתַאי.
12 הָהוּא חַצְבָּא דְחַמְרָא דְּאִישְׁתְּכַח בְּפַרְדֵּיסָא דְעׇרְלָה, שַׁרְיֵא רָבִינָא. לֵימָא מִשּׁוּם דְּסָבַר לַהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא?
13 שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִי מִיגְּנִיב מִינֵּהּ – אַצְנוֹעֵי בְּגַוֵּיהּ לָא מַצְנְעִי. וְהָנֵי מִילֵּי חַמְרָא, אֲבָל עִינְבֵי – מַצְנְעִי.
14 הָנְהוּ זִיקֵי דְחַמְרָא דְּאִשְׁתְּכַחוּ בֵּי קוּפָאֵי, שְׁרַנְהוּ רָבָא. לֵימָא לָא סָבַר לַהּ לִדְרַבִּי חֲנִינָא? שָׁאנֵי הָתָם, דְּרוּבָּא
15 דְּשָׁפוֹכָאֵי – יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ. וְהָנֵי מִילֵּי בְּרַבְרְבֵי, אֲבָל זוּטְרֵי – אֵימוֹר מֵעוֹבְרֵי דְרָכִים נְפוּל. וְאִי אִיכָּא רַבְרְבֵי בַּהֲדַיְיהוּ – אֵימוֹר בַּאֲבַרְוָרֵי הֲוָה מַנְּחִי.
16 מַתְנִי׳ מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל אִילַן סְרָק חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְאִם הָעִיר קָדְמָה – קוֹצֵץ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים; וְאִם אִילָן קָדַם – קוֹצֵץ, וְנוֹתֵן דָּמִים; סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם – קוֹצֵץ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים.
17 גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא: מִשּׁוּם נוֹיֵי הָעִיר. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה!
18 לָא צְרִיכָא – לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר: עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וּמִגְרָשׁ שָׂדֶה, הָכָא מִשּׁוּם נוֹיֵי הָעִיר לָא עָבְדִינַן.
19 וּלְרַבָּנַן נָמֵי, דְּאָמְרִי: אֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה – הָנֵי מִילֵּי זְרָעִים, אֲבָל אִילָנוֹת עָבְדִינַן; וְהָכָא מִשּׁוּם נוֹיֵי הָעִיר – לָא.
20 וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁאנֵי בֵּין זְרָעִין לְאִילָנוֹת? דְּתַנְיָא: קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה;
21 נִזְרַע רוּבּוֹ – הֲרֵי הוּא כְּגִינָּה, וְאָסוּר; נִיטַּע רוּבּוֹ – הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר.
22 וְאִם הָעִיר קָדְמָה – קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא גַּבֵּי בּוֹר, דְּקָתָנֵי – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים; וּמַאי שְׁנָא הָכָא, דְּקָתָנֵי: קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים?
23 אָמַר רַב כָּהֲנָא: קִידְרָא דְּבֵי שׁוּתָּפֵי – לָא חַמִּימָא וְלָא קָרִירָא.
24 וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא שָׁאנֵי הֶזֵּיקָא דְּרַבִּים מֵהֶזֵּיקָא דְּיָחִיד!
25 אֶלָּא אִי אִיתְּמַר דְּרַב כָּהֲנָא, אַסֵּיפָא אִיתְּמַר – אִם הָאִילָן קָדַם, קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. וְלֵימָא לְהוּ: הַבוּ לִי בְּרֵישָׁא דְּמֵי, וַהֲדַר אִיקּוֹץ! אָמַר רַב כָּהֲנָא: קִידְרָא דְּבֵי שׁוּתָּפֵי – לָא חַמִּימָא וְלָא קָרִירָא.
26 סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם – קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. מַאי שְׁנָא מִבּוֹר, דְּאָמְרַתְּ: לֹא יָקוֹץ?
27 הָתָם – דְּוַדַּאי לָאו לְמִיקַּץ קָאֵי, סְפֵיקוֹ נָמֵי לָא אָמְרִינַן לֵיהּ ״קוֹץ״; הָכָא – דְּוַדַּאי לְמִיקַּץ קָאֵי, סְפֵיקוֹ נָמֵי אָמְרִינַן לֵיהּ ״קוֹץ״. וְאִי מִשּׁוּם דְּמֵי – אָמְרִינַן לֵיהּ: אַיְיתִי רְאָיָה וּשְׁקוֹל.
28 מַתְנִי׳ מַרְחִיקִין אֶת גּוֹרֶן קָבוּעַ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גּוֹרֶן קָבוּעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכׇל רוּחַ; וּמַרְחִיק מִנְּטִיעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ וּמִנִּירוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק.
29 גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא אֲתָאן לְגוֹרֶן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ.
30 הֵיכִי דָּמֵי גּוֹרֶן שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל שֶׁאֵינוֹ זוֹרֶה בְּרַחַת.
31 רַב אָשֵׁי אָמַר: מַה טַּעַם קָאָמַר – מַאי טַעְמָא מַרְחִיקִין גּוֹרֶן קָבוּעַ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה? כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק.
32 מֵיתִיבִי: מַרְחִיקִין גּוֹרֶן קָבוּעַ מִן הָעִיר, חֲמִשִּׁים אַמָּה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּרְחִיקִין מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה, כָּךְ מַרְחִיקִין מִדִּלּוּעָיו, וּמִקִּשּׁוּאָיו, וּמִנְּטִיעוֹתָיו, וּמִנִּירוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – חֲמִשִּׁים אַמָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק. בִּשְׁלָמָא לְרַב אָשֵׁי – נִיחָא, אֶלָּא לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא! קַשְׁיָא.
33 בִּשְׁלָמָא מִמִּקְשׁוֹאָיו וּמִדְּלוֹעָיו – דְּאָזֵיל אַבְקָא וְאָתֵי בְּלִיבֵּיהּ, וּמְצַוֵּי לֵיהּ; אֶלָּא מִנִּירוֹ – אַמַּאי? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אַבָּא בַּר זוּטְרָא: מִפְּנֵי
פירוש הגהות מאלפס ישן על בבא בתרא כ״ד
1 נ"ב והוה מצי למיפרך א"ה אפי' בית ושדה נמי אלא מגופה פריך:
2 נ"ב לא קני:
3 נ"ב פי' דתקנו דמטלטלי דיתמי משועבדים לבע"ח:
4 הך ד"ה שמעינן מהכא כו' שייך אדלעיל אדבור המתחיל ודוקא מכר פי' הר"ש ז"ל שמכר וכו':
5 נ"ב בהרשאות ונתתי לו ארבע אמות בחצר. תוס':
6 נ"ב וכ"ש שלא באחריו':
7 נ"ב הוה מצי לשנות כגון שעשאו אפותיקי דאז לא הדר אארעא אחריתי ואם תפול ביד המערער יפרע לו אחרת ומש"ה אינו מעיד לו עליה דנוגע בעדות הוא ולא תקשי נמי שמא יש לו בע"ח גדול דמש"ה מעיד דהכי פריך אית ליה אחריתי כדי כל חובו:
8 נ"ב בגמ' מאי נפקא ליה מינה:
9 נ"ב השתא ס"ד דגם לוקח חוזר על המוכר לכך פריך סוף סוף לגבי לוקח נמי הוי ליה רשע וניחא שפירש הרי"ף לעיל במקשה ולא מאי דשקיל לוקח:
10 נ"ב הוא:
11 נ"ב מחרב רעה:
12 נ"ב וכ"כ התוס' וסיימו כיון דהשתא לא מירווח מידי:
13 נ"ב והא לא מצי למימר בשעובד כוכבים אנס דא"ל אחוי לי סהדי שבדין טרפה ואשלם וי"ל דמיירי כגון שבדיני עובד כוכבים דן עמו ובדיניהם דעובד כוכבים הוי הלכך חייב לפצותו. תוס':
14 תיבת מהימן צ"ל מוקף:
15 נ"ב פי' אם יכול להיות נשכח הדבר דבתורת משכנתא אתי לידו יש לו חזקה אבל לעיל כתב הנ"י אפי' ידעינן דאתו לידיה במשכנתא שלא ידוע על כמה שנים נתמשכן יכול לומר ב' שנים היה לי משכון וג' שנים עשיתי חזקה: